בשבוע שעבר דיברנו על החיים כחדר כושר בו הנשמה "מתאמנת". המטרה היא פיתוח התכונות כנגד "ההתנגדות" (קשיים, בעיות, צרות) שהחיים מעמתים אותה איתם. המטרה היא הגעה לאיזון של התכונות. שביל הזהב, כידוע, הוא באמצע...המפתח לתיקון מצב בו אנו סובלים הוא הבנה של השיעור הטמון בתוך הקושי, כי זו הסיבה שהקושי נוצר מלכתחילה. החיים מלמדים אותנו מהן תכונותינו, בבחינת מראה. למשל, מישהו חסר סבלנות ייתקל לעיתים קרובות במצבים יומיומיים ש"יוציאו אותו מדעתו", עד שיבין שעליו לטפל בתכונה. מישהי שאינה תקיפה מספיק ועומדת על שלה, תמצא עצמה שוב ושוב במצבים שבהם היא מוותרת ועושה דברים שאינם לרוחה. בדרך כלל אנחנו סובלים ומתלוננים על מר גורלנו וכמה הבעל/בוס/אח אכזריים או לא מתחשבים. נשמתנו הביאה עלינו את המצב כדי שנלמד משהו על עצמנו, ובמקרה הזה, שנסיק שאנחנו לא אסרטיביים מספיק ונשתנה. במקום זה אנחנו מאשימים אחרים ולא לוקחים את האחריות והכח לשנות את נסיבות חיינו. הרווח בהבנה הזו הוא עצום. ברגע שנבין מהי התכונה שעלינו לשנות ונעשה את השינוי – החיים יהיו מצוינים. פחות ריבים, תסכולים וסבל. אני חוזרת ומדגישה שבבסיס כל בעיה טמונה תכונה שעלינו לאזן. חוסר איזון בתכונה פירושו עודף או חוסר. דוגמאות לחוסר: פסיביות=חוסר יוזמה, פחדנות, חששנות=חוסר אומץ, כניעות=דימוי עצמי נמוך, דיכאון=חוסר אנרגיה כתוצאה מחוסר אמונה (בעצמי, בחיים). דוגמאות לעודף: "חום מזג"-עודף אגרסיביות, יהירות=עודף בטחון עצמי, פזיזות=עודף אימפולסיביות (פועלים לפני שחושבים), "בוסיות"=עודף שליטה. לסיכום: בכל סיטואציה שבה אנו נתקלים בקושי/בעיה/סבל , רצוי לנתח ולהבין מהי התכונה בבסיס העניין. האם אני בחוסר או עודף של התכונה? ניתן להסתכל על האנשים סביבנו ולהסיק על עצמנו: לעיתים קרובות הם משקפים את ההיפך ממני, אשה פדנטית תתחתן עם מישהו בלגניסט, ה"ביץ'" תתחתן עם "חנון". לאחר שגילינו מהי התכונה האמורה, בהדרגה עובדים על שינויה. אחת האפשרות לשינוי היא פשוט ללמוד מהאנשים סביבנו על ידי התבוננות וחיקוי: איך היא תמיד תקיפה ומשיגה מה שהיא רוצה? איך הוא תמיד מסתדר עם כולם ואף פעם לא רב? על ידי למידה ממישהו שכבר מאוזן בתכונה האמורה –נשפר את חיינו.